פסק-דין בתיק ת"א 14894-08

1.       תביעה בעילה נזיקית וחוזית בגין ליקויי בנייה בדירתם של התובעים הוגשה כנגד הנתבעת, ממנה הם רכשו את הדירה. טענותיהם של התובעים הן כנגד ליקויים, פגמים ואי התאמות בדירה, שהנתבעת לא דאגה לתקנם כמתחייב ממנה, למרות פניותיהם אליה. מכאן התביעה, לסעד כספי.

2.       הנתבעת, דחתה את טענות התובעים. לטענתה, היא לא עודכנה במועד על הליקויים הנטענים. מאוחר יותר, משנמסר לה על ליקויים בדירה, נמנע ממנה לבצע לבחון את מצב הדירה ולבצע תיקונים ככל שיידרש, לאור התנהגותם של התובעים שמנעו זאת ממנה. כל מבוקשם של התובעים הוא להתעשר על חשבונה, בקבלת פיצוי כספי. מרבית הליקויים נשוא התביעה מוכחש קיומם וחלקם הם באחריותם של התובעים אשר בצעו בעצמם עבודות בניה בדירה. לפיכך, אין להם להלין אלא כנגד עצמם בגינן. לאור התנהגותם המסכלת של התובעים שיש בה גם משום הפרה של הסכם המכר, דין התביעה להידחות.

3.       ביום 25.3.04 נכרת חוזה מכר בין התובעים לנתבעת, לדירה בת 6 חדרים בהר חומה בירושלים (להלן-"החוזה", נספח א' לכתב התביעה). לטענת התובעים, מועד מסירת הדירה לתובעים על פי החוזה היה אמור להיות ביום 25.9.05  והמסירה בפועל היתה לאחר תשעה חודשי איחור, ביום 25.6.06.

4.       התובעים טוענים כי ביום 20.4.06 ביקר בדירה המהנדס מר ברגמן, שהיה מהנדס מוסכם כאמור בחוזה, שהתבקש לערוך חוות דעת, שתהווה פרטיכל מסירה של הדירה.  לאחר בדיקתו את הדירה הוגשה חוות דעתו (נספח ב' לכתב התביעה, להלן-"דו"ח ליקויים"). למרות דרישתם מהנתבעת, שתבצע את התיקונים לפי דו"ח הליקויים לא נענו פניותיהם והנתבעת, נמנעה מביצועם באופן שגרם גם להחמרה במצב הדירה.

5.       ביום 21.11.07 פנו התובעים במכתב דרישה לנתבעת לתיקון הליקויים בהתאם לפרטיכל (נספח ג'(1) לכתב התביעה) ובמענה מיום 26.12.07 , השיבה להם הנתבעת כי היא עתידה לבצע את התיקונים בתקופת הבדק ובתיאום עימם (נספח ג'(2) לכתב התביעה). לטענת התובעים, עם חלוף הזמן והיעדר תיקון, פנו התובעים ביום 18.1.08 למומחה מטעמם המהנדס והשמאי מר יעקב פטל. לפי חוות דעתו, עלות התיקונים היא בסך 21,605$ (נספח ד'(1) לכתב התביעה) ולאחר חלוף זמן והחמרה ברטיבות בדירה לאחר חודשי החורף, הוגשה חוות דעת משלימה ביום 29.2.08 לפיה הוערכו הנזקים בסך 22,505$ (נספח ד'(2) לכתב התביעה).

6.       לטענת התובעים, לפי החוזה היה על הנתבעת לבצע תיקונים שנרשמו בפרטיכל עד 12 חודשים ממועד מסירת החזקה בדירה לידי התובעים (כאמור בסעיף 7.א. לחוזה) . למרות זאת עד מועד הגשת התביעה, קרי: לאחר חלוף כשנתיים, מתעלמת הנתבעת מפניותיהם ונמנעת מביצוע התיקונים על אף חובתה מכוח החוזה והדין לבצעם. לשיטתם, יש בהתנהגותה של הנתבעת ומחדליה אלו, כדי לזכות אותם בפיצוי בשווי נזקיהם מבלי שתינתן לנתבעת אפשרות כיום לביצוע את התיקונים בעצמה.

7.       התובעים דורשים פיצוי בסך 81,333 ש"ח בהתאם לדו"ח הליקויים ועל פי הערכתו של המומחה מר פטל מטעמם. בנוסף, דורשים התובעים פיצוי בסך 50,000 ש"ח בגין ירידת ערך של הדירה עקב הליקויים ופיצוי נוסף בסך 40,000 ש"ח בגין אי נוחות ועוגמת נפש שנגרמה להם בגין מצב הדירה.  כמו כן, טוענים התובעים לזכותם לפיצוי בסך 10,000 ש"ח בגין דיור חלופי בזמן ביצוע התיקונים וכן סך של  13,000 ש"ח להוצאות המשפט.

8.       הנתבעת טוענת כי התביעה מיותרת שכן, ניתן היה להגיע להסכמות בינה ובין התובעים אילו לא ביקשו האחרונים, להתעשר על חשבונה. עניינם של התובעים אינו בתיקון הליקויים, כי אם בקבלת פיצוי כספי בחוסר תום לב, תוך שימוש לרעה בהליך המשפטי. הפיצוי אותו דורשים התובעים  מופרז וללא ביסוס, בהיעדר ליקויים בשיעור הניטען. עיון בחוות דעתו של המומחה מטעם בית משפט מר אחי קליין, שהעריך את עלות הליקויים בשיעור של כ- 8% בלבד מסכום התביעה , יש בו כדי ללמד על ניסיון התעשרות של התובעים על חשבונה.

9.       הנתבעת הוסיפה וטענה כי לכל אורך שנת הבדק לא הגיעה אליה, ולו גם פניה אחת בכתב מהתובעים. התובעים, קיבלו את החזקה בדירה ביום 26.6.06 ורק לקראת סוף נובמבר 2007 נשלח אליה לראשונה מכתב בנוגע לליקויים. למרות נכונותה לבצע תיקונים בהתקבל המכתב האמור, לא ניאותו לכך התובעים. בניגוד לכל דין ובניגוד גמור לרוכשי דירות בפרוייקט, לא אפשרו לה התובעים לבצע את התיקונים אף שבדירות בהן היא בצעה תיקונים, הדבר היה לשביעות רצונם של הרוכשים. פניותיה לתובעים בעל-פה ובכתב בחודשים דצמבר 2007, ספטמבר 2008 וינואר 2009 , על מנת לאפשר לה לתקן את הליקויים לא הועילו והיא נענתה  בסירוב מוחלט. עם קבלת כתב התביעה ועל פי הודעתה לבית המשפט מיום 24.10.10 היא בקשה כי יתאפשר לה לבצע את התיקונים אך התובעים, סרבו גם לכך. 

10.   לעניין הנזקים, טוענת הנתבעת כי התובעים העלימו מידע רלוונטי בכתב התביעה שכן, עיקר הנזק הלכאורי, מקורו בעבודות פרטיות ובחומרים שהתובעים הביאו לדירה וזוכו בגינם, בקיזוז מתשלומיהם בגין הדירה. לפיכך, אין היא אחראית לנזק הניטען. לעניין יתר הליקויים שאינם רלוונטיים לעבודות הפרטיות של התובעים, טוענת הנתבעת כי היא הביעה את נכונותה לתקנם והיה בידי התובעים להקטין את הנזק, שניטען שנגרם להם בהחמרת מצב הדירה, אילו רק אפשרו לה לבצע את התיקונים בזמנו. הנתבעת טענה גם כי חוות דעתו של המהנדס מטעם התובעים אינה ערוכה כדין, נקובים בה סכומים מופרזים ואין בה משום ראייה לאחריותה לנזקים. לפיכך היא הזמינה את המהנדס מר הופמן מטעמה ולפי חוות דעתו לאחר ביקוקו בדירה עלות הליקויים היא בסך של 2,550 $ בלבד.

11.    לפי החלטתי מיום 12.10.09 לאור המחלוקות בין הצדדים, מונה מומחה מטעם בית משפט המהנדס מר אחי קליין וחוות דעתו, הוגשה ביום 17.12.09 .

בחינת המסכת העובדתית:

12.   כל צד טוען לסיכול ביצוע החוזה והתיקונים ע"י הצד האחר. התובעת העידה כי בד בבד עם קבלת דו"ח הליקויים של המהנדס ברגמן לידי הנתבעת, היא נתנה לנתבעת רשות להיכנס לדירה. אין חולק , כי במועד הגשת דו"ח הליקויים, הדירה טרם עברה לחזקת התובעים. באותו שלב לדברי התובעת, היה בידי הנתבעת לבצע את כל התיקונים הנדרשים (עמ' 11 שורות 1-2). לאחר קבלת דו"ח הליקויים עובר למסירת החזקה בדירה לידיהם, היא פנתה לנתבעת מספר פעמים בדרישה לביצוע התיקונים אך לשווא. הנתבעת לא תיקנה דבר (עמ' 11 שורה 7).  נציג הנתבעת אף דחה באזניה את טענותיה על קיום ליקויים למרות ביקור של נציג מטעמה בדירה ולראייה להכחשתו את הליקויים היא הזמנת מהנדס חילופי מטעמה לדירה (עמ' 11 שורה 10) למרות שהמהנדס ברגמן כבר בדק את הדירה. לדבריה, "עובד לוי ביקר בדירה וראה, הוא היה רואה ותמיד, זה הסתיים במילה שאני סתם מחפשת דברים" (עמ' 12 שורות 30-31). הליקויים שהנתבעת טוענת כי היא בקשה להתרשם מהם לאחר שקבלה את מכתבו של עו"ד סולן מטעמם בו היא נדרשה לבצע תיקונים, הם אותם ליקויים שנציגיה בחנו הרבה קודם לכן בהיותם בדירה (עמ' 13 שורה 1). רק לאחר קבלת מכתבו של עו"ד סולן, הואילה בטובה הנתבעת להתייחס לפניותיהם אליה, לדברי התובעת. התובעת, שללה בעדותה את הטענה לפיה הציעה לה הנתבעת לבוא ולתקן את הליקויים, אך היא סרבה לכך (עמ' 16 שורה 14 ועמ' 17 שורה 9). משנשאלה התובעת כיצד מתיישבת גרסתה בדבר סירוב של הנתבעת לביצוע תיקון ומנגד התרסתה כנגד ביצוע לקוי של התיקונים ע"י הנתבעת, השיבה ת כי הנתבעת לא בצעה תיקון חוזר של תיקונים שבצעה אותם קודם לכן שכשלו. עסקינן לטעמה, בליקויים שחזרו על עצמם למרות שהנתבעת היתה מודעת לקיומם. לעניין השפכטלים והצביעה בדירה, ניסתה הנתבעת לבצע תיקונים, אך ללא הצלחה (עמ' 13 שורות 9-13).  

13.   מר שמוליק לוי שהעיד מטעם הנתבעת, שלל את הטענה שנטענה בכתב ההגנה, לפיה הנתבעת לא בצעה תיקונים הואיל ולא ידעה כלל על קיומם של ליקויים בדירה. התיקונים, לא בוצעו הואיל ולא נתנו להם להיכנס לדירה ולא מחמת אי ידיעה על קיומם של ליקויים בדירה (עמ' 20 שורות 6-7). התובעים קיבלו את הדירה ביום 27.6.06 לאחסון בלבד ומאז, הם השתלטו עליה והיא כלל לא נמסרה להם (עמ' 21 שורה 5). החל מחודש אפריל 2006 , עם קבלת דו"ח השמאי כדבריו  (הדו"ח של המהנדס יגאל ברגמן- מ.ל.) הוא היה מודע לליקויים (עמ' 21 שורות 29-32 , עמ' 22 שורות 1-7) ובהתאם לאותו דו"ח הם תיקנו את רובם, אם לא את כולם (עמ' 22 שורות 9-10). לכן, כאשר הוא קיבל בחודש דצמבר 2007 מכתב מעו"ד סולן על הצורך בתיקון הליקויים, הוא ידע שאת רוב הליקויים הנתבעת כבר תיקנה (עמ' 22 שורה 18, עמ' 24 שורה 8).

14.   לדברי העד שמוליק לוי, אמנם לאחר שהתובעים נכנסו לדירה לא בוצעו תיקונים מכיוון שהתובעים לא אפשרו להם להיכנס לדירה (עמ' 22 שורה 20) אבל לפני קבלת החזקה בדירה על ידם, בין חודש אפריל ליוני 2006 הם תיקנו 80% מהליקויים (עמ' 24 שורות 7-8), התיקון היה  "פחות או יותר" (עמ' 25 שורה 21). עד מועד העברת החזקה לתובעים, בוצעו כל התיקונים חוץ מגובה המדרגות שנגרם בגלל פעולותיהם של התובעים, עקב חימום תת קרקעי אותו לא התקינה הנתבעת. גובה ראש לא תוקן, הואיל והנתבעת המתינה עד מתן החלטה על גובה המדרגות שבאחריותם של התובעים (עמ' 26 שורות 3-4) שגרם לכך. לא היה בידי העד לומר מה הם התיקונים אותם בצעה הנתבעת בתקופה זו. אין לו רשימה מדוייקת, אבל הבן שלו יודע (עמ' 24 שורות 13-19).

15.   עובדיה לוי , בנו של שמוליק לוי, העיד כי התובעים לא נתנו להם אפשרות להיכנס לדירה ולתקן את הליקויים (עמ' 37 שורה 29). הם ידעו מה הליקויים בהתאם לדו"ח של מר ברגמן אבל התובעת, ביצעה את רוב העבודות ולא נתנה להם להיכנס (עמ' 38 שורות 20-21). כאשר נשאל מתי ואילו תיקונים ביצעה הנתבעת בהתאם לדו"ח הליקויים השיב, כי יכול להיות שבשטחים ציבוריים בוצעו עבודות, אבל לא זכור לו אם תוקנו ליקויים בתוך הדירה עצמה. יתכן, שאולי חודשיים ושבוע לפני הדו"ח של ברגמן , בוצעו התיקונים בדירה ע"י הנתבעת או לפני מסירת החזקה (עמ' 37 שורות 31-33). משהתבקש לפרט מה תוקן ע"י הנתבעת השיב : "אין לי תשובה אני לא יודע" (עמ' 38 שורה 2). התובעים, לא נתנו לנתבעת להיכנס לדירה למרות שהיו הרבה פניות בע"פ אליהם לאפשר לנתבעת את ביצוע התיקונים, כדברי העד.

16.   על פי סעיף 14 לתצהירו של מר עובדיה לוי, מר זכי נציג הנתבעת לצורך ביצוע התיקונים, דיבר עם התובעים הרבה פעמים. מנשאל מר זכי על שיחותיו המרובות עם התובעים השיב מר זכי כי הוא שוחח איתם פעם אחת (עמ' 30 שןרה 20). על גרסתו זו של מר זכי השיב מר עובדיה לוי בחקירתו באומרו , שלא היו הרבה שיחות כי שיחה ארוכה (עמ' 36 שורה 30).

 מסקנות:

17.   מעיון בעדויות ובמסמכים שהוצגו עולה כי הנתבעת, ידעה היטב על קיומם של ליקויים בדירה, החל ממועד קבלת דו"ח הליקויים מהמהנדס ברגמן. המהנדס, היה מהנדס מוסכם בהתאם לסעיף 6.ז) לחוזה ואין חולק כי היתה הסכמה כי הוא יערוך דו"ח לאחר ביקורו בדירה שיהווה פרטיכל מסירה בהתאם לחוזה. הביקור של מר ברגמן בדירה, נערך כבר ביום 20.4.06 ( המבוא לדו"ח הליקויים וראוף בעמ' 22 שורות 1-3 , עמ' 38 שורה 20 לפרוטוקול). הנתבעת, לפי עדותו של מר לוי אינה חולקת על דו"ח הליקויים ולשיטתה היא בקרה בדירה ובצעה תיקונים לפי הדו"ח.